מכתב לראשי הישיבות לגבי הסדרנקים גובניקים

לכבוד רה"י שלום וברכה,
נקדים ונבהיר כמה נקודות חשובות :
• טענותינו אינן מופנות נגד אדם זה או אחר באיגוד ישיבות ההסדר.
• כל האמור להלן נכתב בצער רב ובלב כואב, כל מטרתנו היא לתקן ולשפר את המצב הקיים ולתת לבאים אחרינו אפשרות לשירות תורני, מועיל וטוב יותר.
• הדברים נכתבו באופן נקודתי ותמציתי. נשמח להרחיב על הנושא באמצעות שיחת טלפון, פגישה פנים אל פנים או כל דרך אחרת.
• במכתב זה נתמקד בעיקר בשירותם של תומכי הלחימה ו"הג'ובניקים" משום שבחטיבות החי"ר מצבם של בני הישיבות סביר, בעיקר בשל העובדה שבמחלקת חי"ר משרתים יחד מספר רב של הסדרניקים אשר תומכים ועוזרים זה לזה.
כידוע, אצל תומכי הלחימה והג'ובניקים בני הישיבות, המצב שונה לחלוטין ממצבם של החיילים ביחידות הקרביות. בקרב רבים מהם יש תחושה ש"זרקו" אותם למקום גרוע מבחינה תורנית, מקום שאינו מתאים להם והם אינם שייכים אליו כלל כבני ישיבה.
ברוב המקרים החייל משרת לבדו בסביבה חילונית פרוצה שאינה מתאימה כלל וכלל לאורח החיים בו הוא חי כל חייו בכלל ובישיבה בפרט.
בסביבה של בנים ובנות המשרתים יחד בערבוביא, באותן מחלקות, באותם משרדים ובחוסר צניעות מוחלט [ההיפך הגמור מכללי ה"שילוב ראוי" ומהדרישות הבסיסיות ביותר בהלכה]. חייל שלא רוצה להישאר מבודד מהחברה שבה עתיד להעביר חודשים רבים חייב להתערות גם בחברה זו. ערבי מחלקה, מסיבות, ערבי קריוקי, ימי ספורט, וסתם ישיבה משותפת גורמים כמעט תמיד לבעיות הלכתיות ורוחניות גדולות.
זהו ממש מעבר חד - משמיעת שיעורי תורה, לשמיעת דיבורים ושיחות שאת תוכנם הנייר אינו יכול להכיל. מקריאה בספרי הקודש לצפייה במרעין בישין במכשירי הטלוויזיה, המחשבים, הפלאפונים והסמארטפונים למיניהם. מסדר יום שרוב רובו הוקצה ללימוד תורה והתפתחות בקודש, ליום שחלקים גדולים ממנו עוברים בבטלה ממושכת [במקרה הטוב, וד"ל]. על תפילות במניין אין בכלל מה לדבר. שבתות וימי חול - ברוב המקרים הופכים להיינו הך. וכו' וכו' [ב"ה אפשר להוסיף עוד אין ספור דוגמאות].
הנוכחות במציאות כזו באופן יום-יומי ולאורך חודשים ארוכים הורסת את הבניין הרוחני שנבנה בעמל במשך שנות הלימוד בישיבה. גם אלו החזקים ביותר ברמתם הרוחנית, מוצאים את עצמם במהלך השרות הצבאי מתדרדרים ו"נופלים" בצורה דרסטית וחריפה מבחינה רוחנית.
את התוצאות ממצב זה חווה כל מי שחוזר מהצבא, ובמיוחד מי ששרת לבד. לחזור אחרי שנה וארבעה חודשים של ריחוק מתורה ומקודש ומהיחשפות קיצונית לעולם החול בצורתו הבוטה ביותר, הישר לספסל הלימודים ולהוויות אביי ורבא זוהי משימה קשה מאוד, ולעיתים, לצערנו, אף בלתי אפשרית.
עיקר הבעיה, כאמור, היא אצל החיילים שנושרים מהשירות הקרבי בשל בעיות ת"ש, בריאות, מסוגלות וכדומה. הצבא פולט את החייל ומעביר אותו ממקום למקום, לפי צרכי הצבא, בלי להתחשב כלל בצרכיו הרוחניים של החייל ובהיותו בן ישיבה. כל זאת בלי פיקוח, ידיעה או התערבות של מדור בני"ש. אותה היחידה שדרכה התגייסנו ותחת פיקודה אנו "משרתים" בזמן השל"ת.
לנוכח האמור לעיל ולאחר מחשבה מעמיקה, בקשתנו מכבוד הרבנים להעלות את סוגיית שירות "הג'ובניקים" ובמיוחד נושרי החי"ר לראש סדר היום בבואכם לשבת מול גורמי הצבא המתאימים.
הטענה שאין מה לעשות, זהו המצב בכל הצבא ושזהו חלק מהאידיאל של שילוב תורה וצבא – נראית לנו קשה מנשוא. לא לשם כך התגייסנו למסלול ההסדר ! בחרנו במסלול ההסדר מכמה סיבות, שמהעיקריות שבהן היא האפשרות לשרת בצה"ל יחד עם חיילים נוספים אשר באים מרקע דומה לשלנו. זאת כדי שנוכל לקיים את מצוות ההשתתפות ב"מלחמת מצוה" בשותפות עם כלל ישראל, מבלי שנאלץ להתמודד עם ניסיונות מיותרים ובלתי אפשריים. ודאי שלא עלה על דעת רבותינו לשלוח אותנו לקיים מצוה רבה זו ולהקריב את כל עולמנו הרוחני בתמורה !
ידוע ומפורסם פועלם של חברי איגוד ישיבות ההסדר לפתור בעיות המתעוררות מעת לעת בשירות הצבאי. אך לצערנו, עיקר המאמץ מופנה לפתרון מצוקותיהם של חיילי יחידות השדה, בזמן שאנו, תומכי הלחימה והג'ובניקים, נותרים לרוב ללא פתרון, לעיתים אפילו ללא מענה. לאחר התעלמות שאורכה כאורך השירות שלנו, נזכרים בנו באיגוד לצורך מבצע פסח שמתקיים לאחר החזרה לישיבה. היינו רוצים לדעת שיש לנו כתובת לפנות אליה גם לפני כן.
אנו פונים אליכם, ראשי הישיבות, בתקווה שתפעלו לשנות הרגשה זו שקיימת כלפי האיגוד בקרב רבים מתלמידי הישיבות, ותבטיחו כי האיגוד ישמש אוזן קשבת וייתן מענה ופתרונות אמיתיים לזקוקים לכך.
סביר להניח שגורמי הצבא יתקשו בתחילה להבין את עוצמת הבעיה, אך לאחר שהרבנים יבהירו את הבעייתיות שבמצב הנוכחי ויעמדו בכל תוקף על כך שיש ליצור מקומות שירות שתואמים את אורח חייו של חייל ההסדר, יתכן שייפתחו גם אותם גורמים בפני קבלת רעיונות חדשים.
אנו מציעים להקים בבסיס כלשהו [בגדוד, חטיבה, אוגדה או פיקוד] מחלקה או שתיים של 6-12 חיילים שתאויש תמיד בבני ישיבות, בדומה למתרחש כיום במחלקות בני הישיבות בשירות הקרבי וכפי שקיים היום במסלול "שילובים". כל חייל שייפלט מהמסלול הקרבי או שיתגייס ישירות לג'וב יוכל לבחור להגיע לאותה המחלקה וכך לשרת במחלקת בני"ש - בדיוק כמו חבריו הקרביים.
חשוב לנו לציין, שמתוך עדות של עשרות בני ישיבות (רק מהשנה החולפת), עולה תמונה כמעט זהה. החייל נושר מהמסלול הקרבי, ומוצא עצמו עוסק בתפקידים זניחים שאינם דורשים כל הכשרה. אם כך הוא המצב, יוחזרו כל הנפלטים מיחידות השדה בחזרה למדור בני"ש וישובצו בתפקיד עורפי, לפי הכוונת האיגוד ובתיאום (עד כמה שאפשר) עם ראש הישיבה של החייל.
נציין, שמציאות שבה חיילים אינם כפופים למפקד היחידה, אלא נשלחים מגורם גבוה – כגון מסלול שלישות, קשר וכו' כבר קיימת בצה"ל. אנו מציעים שעיקרון זה יחול על חיילי ההסדר. כאשר יחול שינוי במצבו של החייל, הוא יחזור לראש המסלול שלו - מפקד מדור בני"ש, לשיבוץ מחודש. אנו מעוניינים להפסיק את המצב בו החייל הוא כח אדם של המג"ד עד ליום שחרורו.
אנו מודעים לכך שהצבא לא ישלח לקורס חייל הסדר שנפל משירות קרבי ונותרו לו חודשים בודדים. אך אין סיבה שבאותם החודשים לא ישרת החייל שירות משמעותי בחברת בני-ישיבה, במקום שימצא עצמו מתמודד מול קשיים בלתי אפשריים.
בין התפקידים שלא דורשים קורס אפשר למנות תפקידי קשר, שלישות, רבנות, חמ"ל וכד'.
אנו מבינים ובטוחים שלא קל לבצע את הרעיון שהצענו.
עיקר הקושי, להבנתנו, ביישום הרעיון, נובע מצורת ההתנהלות של האיגוד מול הצבא. הרי כל מג"ד רוצה להשאיר אצלו בגדוד את החייל שנפלט מן המסלול, וכידוע, לא בקלות מפקדים מוותרים על סד"כ.
לדעתנו, ניתן להתגבר על קושי זה ע"י הבנת חומרת המצב הקיים ויציאה מגובשת של רבני ההסדר למאבק על מהות הגיוס דרך ההסדר. כמו כן נדרשת העברת אחריות שיבוץ ההסדרניקים ממג"ד זה או אחר למדור בני"ש [יחד עם האיגוד].
על כן, פונים אנו לכבודו, כדי שיוביל יחד עם שאר ראשי הישיבות, את המהלך החשוב לשיפור השירות של התלמידים שאינם קרביים. אנו חשים שהשינוי המדובר יתקן עוול מתמשך, ויתן בשורה ומענה לתלמידים ש"נגזר" עליהם שלא יוכלו לתרום כאחיהם הקרביים, אך רוצים לשרת שירות מועיל ובונה.
בברכה,
תלמידיכם ממסלול ההסדר